יום שלישי, 6 באוגוסט 2013

לכתוב בעפרון

לא רציתי לכתוב
מילה מבלי שתהיה לי האפשרות למול
את עורלת לבבה
מבלי שיהיה לי
המחק
שיאפשר להתנחם על לבבי,
למחוק העופרת,
ולברוא שנית.
מחסום כתיבה כתוב בעיפרון

אטומה.
סגורה התיבה
ללא צוהר.
רק סדק קטן
פעור נותר,
ודרכו
אבק עופרת
חמקמק מתאבך.

מישהו מבפנים נשף נשיפה
אחרונה,
מ-א-ו-מ-צ-ת אך

כבדה
העופרת
והתיבה חתומה,
על דפנותיה החיצוניות מתדפקות
מראות ובשעריה
לא יכנסו.

והסדק,
עודנו פעור
ודרכו צלילים ישמעו
ובמעין טרנספורמציה של קודש
הקולות
למראות יהפכו.
ואולי תתאבך המילה בחלל התיבה
ותבוא לפני במחזה
ותשבר התיבה
משאת המשמעות
ורק צליל אחד ישמע.